ההתקופה הרומנטית
התקופה הרומנטית מתאפיינת במלחינים רבים. ראשוני מלחיני התקופה הרומנטית הם פרנץ שוברט ומריה פון ובר. הם הביאו את השיטה החדשנית.
לכל מלחין בתקופה הרומנטית סגנון הלחנה משלו. יש הלחנה עם רגש, עם וירטואוזיות או אופרה.
מלחיני האופרה בתקופה הרומנטית הם מבין מלחיני האופרות הידועים ביותר. לדוגמה: רוסיני, בליני, ורדי, דוניצטי ופוצ'יני.
בנוסף, בתקופה הרומנטית התקיימה מלחמת הרומנטיקנים.
זו הייתה מחלוקת: השמרנים כנגד הרומנטיקנים הקיצוניים. (להרחבה)
סוף התקופה הרומנטית נקראת התקופה הפוסט רומנטית. אשר נמשכה מסוף המאה ה-19 עד לתחילת המאה ה-20. בערך 1880 עד 1920. מלחיניה הבולטים היו גוסטב מאהלר, ריכרד שטראוס וג'אקומו פוצ'יני.
כלי נגינה
בשנת 1850 הומצאה הגיטרה הקלאסית. היו גם מכשירים שהשמיעו יצירות ואפילו היו הקלטות נדירות. דוגמה לכך היא ההקלטה ההיסטורית של ברהמס.
מלחינים מפורסמים
- פרנץ שוברט (1797-1828)
- פליקס מנדלסון (1809-1847)
- רוברט שומאן (1810-1856)
- פרדריק שופן (1810-1849)
- פרנץ ליסט (1811-1886)
- ג'וזפה ורדי (1813-1901)
- יוהאן שטראוס הבן (1825-1899)
- יוהנס ברהמס (1833-1897)
- פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893)
- אדוורד גריג (1843-1907)
- ג'אקומו פוצ'יני (1858-1924)
