הרי אני יודע מה זה אופרה. אבל לא את המבנה שלה. ואני יודע מה זה סימפוניה. אבל אם ישאלו אותי מה זה, אני לא אצליח להסביר. הרי מה זה כל דבר? מילון המושגים הזה מציג פרושים של המון מושגים מוזיקליים. כך תוכלו ללמוד מושגים חדשים. אולי מוצרט יסביר לכם יותר טוב:
א
אדג'ו- איטי. למשל: יצירה במקצב אדג'ו.
אופוס- יצירה. בקיצור: אופ.שיטה שבה מזהים וממספרים יצירות של מלחינים. למשל: אופ. 22 מאת בטהובן.
אופרה- יצירה דרמטית לבמה המשלבת מילים, דרמה ומוסיקה. (עם זמרים ותזמורת). למשל: האופרה לה בוהם מאת פוצ'ני.
אטיוד- לרוב, יצירה לכלי אחד, המתמקדה בטכניקת הנגינה. מלחיני אטיודים גדולים היו שופן, ליסט ודביסי. למשל: אטיוד לפסנתר מאת שופן.
אלתור- המצאת מוסיקה בו ברגע, בניגוד ליצירה שכתובה מראש. למשל: מוצרט במסעי ההופעות שלו, אלתר המון.
אלגרו- ערני.
אלגרטו- מהיר. לעיתים איטי יותר מאלגרו.
אנדנטה- מהירות של קצב הליכה מתון.
אוקטבה- המרווח שבין התו הקרוב לו בעל אותו שם. דו עד דו, פה עד פה, וכולי...
אקורד-צרוף בו זמני של שלושה צלילים או יותר.
אקורד משולש- אקורד בן שלושה צלילים. (לה, דו, מי וכולי...
אורטוריה- יצירה מוסיקלית למקהלה ותזמורת המבוססת על טקסט דתי בסרנון חצי אופראי. לדוגמה: משיח מאת הנדל.
אריה- שיר סולו. בדרך כלל כחלק מאופרה או אורטוריה. למשל: האריה של מימי. (לה בוהם)
ארפג'ו- אקורד מפורק לצלילים בודדים, מלמטה למעלה או ההפך.
ב
באס- קול הזמרה הגברי הנמוך
בולרו- ריקוד ספרדי במשקל שלושה רבעים.
בל קנטו- "שירה יפה". סגנון אופראי שאימצו רוסיני ובליני.
בלדה- מונח הנלקח מצורת שיר צרפתי מימי הביניים. מאז המאה ה-19, הוא מתייחס ליצירה עם עלילה. למשל: בלדה לשוטר.
בקר- לא דיאז ולא במול. סימן המבטל את שניהם.
במול- צליל המונמך בחצי טון ממצבו ההטבעי.
ג
גוון- תכונתו של צליל של כלי נגינה. הגוון של הפסנתר שונה מהגוון של הגיטרה.
גליסנדו- גליש. החלקה רציפה בין שני צלילים.
ד
דואט- נגינה בארבע ידיים שלרוב מבוצעת בפסנתר על ידי שני נגנים.
דיאז- תו המוגבה בחצי טן ממצבו הטבעי.
דימינואנדו- נחלש בהדרגה.
דינמיקה- דרוג עוצמת הצליל. למשל: פורטה או פיאנו.
ה
הרמוניה- השמעה של תווים בו-זמנית היוצרת אקורד. למשל: הרמוניה נעימה לאוזן.
ו
וירטואוז- נגן המפגין הישגים בנגינה על כלי נגינה אשר יוצא מגדר הרגיל. למשל: יאשה חפץ היה וירטואוז בכינור.
ולס- ריקוד במשקל שלושה רבעים. יוהאן שטראוס (הבן) מכונה: מלך הולסים.
וריאציות- סדרה של חזרות על אותה מנגינה, בשינויי מקצבים וסולמות. למשל: וריאציות גולדברג מאת באך.
ויברטו- הרעדה מהירה של הצליל תוך שינויים מזעריים בגובה.
ז
זינגשפיל- אופרה קומית ולרוב בשפה הגרמנית, אם דיאלוגים מדוברים.
ח
חמישיית מיתרים- סונטה לחמישה כלי קשת, כתובה בדרך כלל לרבעיית מיתרים בתוספת ויולה, או צ'לו.
ט
טמפו- ממד המהירות במוסיקה.
טנור- הקול הגבוה ביותר של שירה "טבעית" בקול הגברי.
טריו- יצירה לשלושה קולות, אשר בדרך כלל אורכת כשלושה או ארבעה פרקים.
טרנטלה - ריקוד איטלקי מהיר במשקל 6/8.
ל
לגטו- "קשור". הוראה כתובה בתווי הנגינה שאומרת לחבר בין התווים. למשל: -תו דו- לגטו- תו מי. תו דו, נשאר עד שמנגנים את תו מי.
לגרו- איטי ומכובד.
לגרטו- איטי אולם מהיר מ- לגרו.
ליד- בגרמנית- שיר. מונח זה משמש בעיקר לשירית בליווי פסנתר מהמאה ה-19 והמאה ה-20.
מ
מז'ור- סולם שבו הטון השלישי מרוחק שני טונים שלמים מצליל היסוד, שיוצר צליל שמח.
מזורקה- ריקוד פולני כפרי במשקל שלושה רבעים או שלוש שמיניות.
מוטיב- מנגינה קצרה מידי כדי להיות נושא של ממש. דוגמה לכך היא: ההתחלה של הסימפוניה החמישית של בטהובן.
מוסיקה תוכניתית- מוסיקה המנסה לתאר סיפור.
מז'ור- סולם שלרוב הוא מנגינה שמחה.
מינור- סולם שלרוב הוא מנגינה עצובה.
מינור- סולם שבו הטון השלישי מרוחק טון וחצי מצליל היסוד, ויוצר מנגינה עצובה.
מצוסופרן- המנעד הבינוני של קול הזמרה הנשי.
נ
נושא- מנגינה החוזרת ועוברת פיתוח במהלך היצירה.
ס
סולם- קבוצת צלילים שנבחרה כחומר העיקרי ליצירתה. התו העיקרי הוא תו היסוד. למשל: דו. יש סולמות מז'ורים, ויש סולמות מינוריים. למשל: דו מז'ור או דו מינור.
סונטה/ צורת הסונטה- יצירה ארוכה לרוב כלי סולו אולם גם יכול להיות מלווה יחד עם עוד כלי נגינה. לסונטה 3 פרקים:
1. תצוגה. (הצגת הנושאים)
2. פיתוח. (הרחבת הנושאים ופיתוח וריאציות עליהם)
3. מחזר. (חזרה על הנושאים כפי שהם הופיעו לראשונה עם שינוי קל)
סופרן- המנעד הגבוה ביותר של קול השירה הנשי.
סטקטו- תווים המנוגנים באופן מקוטע, המדמה קפיצה.
סימפוניה- מאז זמנו של היידן, הסימפוניה מתוארת כיצירה כבדת משקל לתזמורת, בצורת סונטה.
ע
עיבוד- כתיבה מחדש של יצירה נתונה לכלי אחר למשל, הנדל הלחין את היצירה משיח, אולם מוצרט עיבד את היצירה לתזמורת.
פ
פוליפוניה- רב- קוליות. צרוף בו זמנית של מקצבים או של משקלית שונים.
פורטה- חזק.
פורטיסימו- חזק מאוד.
פורטפיאנו- כינוי הניתן כיום לקול של פסנתרים המוקדים כגון הצ'מבלו.
פיאנו- חלש
פיאניסימו- חלש מאוד.
פיאנופורטה- באנגלית, פסנתר.
פולונז- מחול אצילים פולני במשקל שלושה רבעים, בעל אופי נמרץ וצבאי.
פינאלה- פרק הסיום, הפרק האחרון ביצירה.
פנטזיה- קטע מוסיקלי שבו שיטת ההלחנה הקבועה נזנחת, והיצירה נכתבת בחופשיות ללא סדר.
פרטיטורה- כתיבת כל התפקידים המשתתפים ביצירה, זה מתחת לזה בשורות נפרדות.
פרלוד- מבוא קצר ליצירה ארוכה יותר.
פרק- פרק ביצירה מוסיקלית, שניתן להשוות כמו לפרק בספר קריאה.
פרסטו- מהר מאוד.
צ
צ'מבלו- כלי מקלדת שבו המיתרים מופעלים בפריטה ולא בהקשה בניגוד לפסנתר.
ק
מוסיקה קאמרית- מוסיקה לקבוצת נגנים קטנה, כמו רבעייה או שלישיה.
קונצ'רטו- יצירה מורכבת לכלי סולו ולתזמורת, כאשר הם מנהלים דו- שיח. נגיד קונצ'רטו לפסנתר: הפסנתרן מנגן בוירטואוזיות, ועל התזמורת להיות בשקט. לאחר מכן התזמורת מנגנת וקול הפסנתר לא נשמע. הקונצ'רטו מצוי לרוב בשלושה פרקים. החלק הראשון, הוא הקשה ביותר, ועל הפסנתרן להיות וירטואוז. קונצ'רטו זו יצירה קשה אשר בשביל לדעת לנגן אותה עד הסוף, לוקחים כמה חודשים.
קונטראלטו (אלט)- המנעד הנמוך של קול הזמרה הנשי.
קאנון- כמה קולות המחקים זה את זה. לדוגמה: קאנון מאת פכלבל.
קנטטה- יצירה בת כמה פרקים לקול או לזמרה.
קרשנדו- מתגבר בהדרגה.
ר
רונדו- צורה מוסיקלית שבה המנגינה הראשית חוזרת לפחות 3 פעמים באותו סולם ובאותו פרק. רונדו נמצא בסונטות, קונצ'רטי (קונצ'רטו ברבים). למשל: רונדו מאת מוצרט.
רביעיית מיתרים- סונטה לשני כינורות, ויולה וצ'לו. המורכבת מ-4 פרקים.
זה מילון המושגים. אם משהו לא כתוב בו ואתם רוצים שהוא יתווסף, או אם יש לכם שאלה לגבי אחד מן המושגים, אתם מוזמנים לפנות דרך דף צור קשר ולשאול את השאלה שלכם.
