מלחין, וירטואוז ומורה למוסיקה
ויוואלדי. או בשמו המלא: אנטוניו לוצ'ו ויוואלדי. הוא מלחין איטלקי מתקופת הבארוק. אשר ידוע בעיקר או בעצם אולי רק בזכות היצירה שלו: ארבע עונות. אביו, לימד אותו לנגן על כינור והם יצאו לסיבובי הופעות. כשהיה בן 25, כבר הוסמך להיות מורה למוסיקה. עברו שנות הצלחה, ואכזבה. ולבסוף, נפטר ויוואלדי. במשך כל השנים, ויוואלדי נשכח כליל. אולם בתקופת מלחמת העולם השנייה, חוקר ביוגרפיות איטלקי, מצא בארכיונים את היצירות של ויוואלדי. ויוואלדי החייה את הכינור. הוא כתב יותר מ-400 קונצ'רטי לכינור! היום, הוא מוכר בזכות היצירה שלו: ארבע עונות, אשר ויוואלדי הלחין בשנת 1723, ופרסם בשנת 1725.יצירה זו נחשבת לאחת היצירות המוכרות במוסיקה.
מלחין, צ'מבליסט, נגן עוגב, מנצח, וירטואז, מרצה ומוסיקאי
באך. או בשמו המלא: יוהאן סטבסטיאן באך. הוא מלחין גרמני מתקופת הבארוק. ונמנה עם גדולי המלחינים. באך ידוע בכך, שהלחין למעלה מ- 1,500 יצירות ובכך שבחייו הוא לא היה מוכר או אהוב. ורק יותר ממאה שנים לאחר מותו, המלחין מנדלסון, החזיר אותו לתודעה. בין יצירותיו נמנות: טוקטה ופוגה ברה מינור, הפסנתר המושווה וקנטטה מס' 208. משפחת באך, היא משפחת מלחינים שפעלה לאורך כ-400 שנה. בניו של באך, הם גם מלחינים. אביו היה של באך היה גם מוזקאי, אולם בשנת 1694, נפטרה אימו של באך, ואחרי שנה אביו.כתוצאה מכך, אחיו של באך שהיה גם מוזיקאי, לימד אותו מוסיקה ונגינה. לבסוף, אחרון המוזיקאים ממשפחת באך, היה גאורג פרידריך באך. שנפטר בשנת 1860.
מלחין, נגן עוגב, צ'מבליסט, אמרגן ומוסיקאי
הנדל. או בשמו המלא: גאורג פרידריך הנדל. הוא מלחין גרמני מתקופת הבארוק, שידוע בעיקר בשל היצירה שלו: משיח. לא מכירים? לא יכול להיות. פעם שמעתם מישהו שר: "הההללויה" אם כן, זו היצירה של הנדל. הנדל במשך רוב חייו, חי באנגליה. ולכן האנגלים מחשיבים אותו למלחין אנגלי. אולם הוא בכלל גרמני. אבל באנגליה, הא הצליח מעל המצופה! הנדל נולד באותה שנה בה נולד באך. אולם הוא חי יותר מבאך. הנדל חי 74 שנים. גיל מכובד ביותר לאותה התקופה. הוא הלחין גם אופרות מוכרות. הנדל, כיום מוכר בזכות היצירה שלו משיח. אבל מי שלא חובב מוסיקה, ושר:"ההההההללויה". זו בעצם המנגינה של הנדל. זכרו זאת.
מלחין, מנצח ופסנתרן
היידן. או בשמו המלא: פרנץ יוזף היידן. הוא מלחין אוסטרי מהתקופה הקלאסית. וידוע בעיקר בשל יותר ממאה הסימפוניות שהוא כתב! היידן במשך כמחצית מחייו, היה מלחין החצר של משפחת המלוכה אסטרהאזי. היידן הוא מלחין אהוב בכל המובנים. ביצירותיו, ובאישיותו. הוא לימד את בטהובן, ורבים מן המוסיקאים של אותה תקופה. הוא זכה למות בשיבה טובה, ובחייו, היה מוכר ואהוב. גם היום משמיעים את יצירותיו. ויצירותיו המוכרות ביותר הן: סימפוניית ההפתעה, הבריאה, סימפוניית הבדיחה, וסימפוניית החופשה. כן. היידן הביא לעולם ז'אנר חדש של סימפוניות. ובכך, הפך את הסימפוניה לז'אנר מוסיקה מכובד עד היום.
כנר, פסנתרן, נגן עוגב, צ'מבליסט ומלחין
מוצרט. או בשמו המלא: וולפגנג אמדאוס מוצרט. הוא מלחין אוסטרי מהתקופה הקלאסית. אשר גם מי שלא חובב מוסיקה, מכיר. מוצרט היה ילד פלא. ואביו היה המלחין לאופולד מוצרט. מוצרט גם ידוע בכך שנפטר בגיל 35, והלחין יותר מ-600 יצירות במשך חייו הקצרים. יצירותיו המוכרות ביותר הן: מארש טורקי (רונדו) סימפוניה מס' 40, האופרה דון ג'ובאני והאופרה חליל הקסם. הוא נולד בזלצבורג, למאריה וליאופולד מוצרט. והנה סיפור: כשאביו לימד את אחותו של מוצרט לנגן על פסנתר, מוצרט צפה מן הצד. ולאחר מכן כשאף אחד לא ראה, הוא היה מתאמן על הנגינה בפסנתר. יום אחד מוצרט ישב על יד הפסנתר וכתב. אביו שאל אותו: "מה אתה עושה?" מוצרט ענה בתשובה: "אני כותב קונצ'רטו לפסנתר!" אביו חשב שמוצרט מתבדח, אולם ראה את מה שמוצרט הלחין, ולא האמין למראה עינייו. יצירתו הראשונה של מוצרט, נכתבה בהיותו בן 5.
מלחין, פסנתרן וכנר
בטהובן או בשמו המלא לודוויג ואן בטהובן. הוא מלחין גרמני מהתקופה הקלאסית והרומנטית. אבל מה מיוחד בבטהובן? הרי הוא לא היה ילד פלא, או וירטואוז. הסיבה לכך שהוא נחשב לאחד המלחינים הטובים ביותר היא בגלל שהוא הלחין יצירות יוצאות מן הכלל! כמו הסימפוניה מס' 5 ו-9, וגם את היצירה לאליסה. אבל מה? הוא הלחין את היצירות הללו, כשהיה כמעט חירש לחלוטין! בטהובן הוא אחד משלושת ה-B. הכוללים את באך ברהמס ובטהובן. בשנות העשרים לחייו, החל לאבד את שמיעתו. אך זה לא מנע ממנו להמשיך להלחין. אולם בעקבות כך, בטהובן מתואר כאדם לא נעים, צעקן ועצבני. ככל הנראה מחרשותו. במשך הזמן ניסה להסתיר זאת. ורבים מן האנשים בתקופתו, לא ידעו שהוא חירש. לפי המסופר, הוא ניגן כל כך חזק על הפסנתר (משום שלא שמע) עד כדי כך שחלק מן הקלידים נשברו. בטהובן אהב את הפסנתר, ואחת מיצירתו המוכרת לפסנתר היא: סונטה לאור ירח. לבסוף נפטר בטהובן. ובהלוויתו נוכחו כ-20,000 בני אדם.
מלחין, וירטואוז (כינור), ויולן וגיטריסט
פגניני. או בשמו המלא: ניקולו פגניני. הוא מלחין איטלקי מהתקופה הקלאסית והרומנטית. והוא ידוע כגדול הכנרים של כל הזמנים. אז למה הוא בקטגוריית מלחינים? ההסבר לכך הוא שניקולו הלחין מס' יצירות מוכרות. כגון קפריצ'יו מס' 24. הסיפורים הרבים מספרים שכשפגניני החל לקרוע כל פעם מיתר מן הכינור, עד שנשאר לו רק מיתר אחד עליו הוא ניגן בלי שום בעיה. כנראה מרוב הוירטואוזיות הלא תיאמן הזו, המציאו עליו אגדה שהוא "מכר את נשמתו לשטן". (כמובן שזה לא נכון). פגניני השפיע רבות על מלחינים רבים. כגון ליסט הצעיר, שראה איך פגניני מנגן וליסט שאף להיות הפסנתרן הטוב באירופה. לבסוף פגניני איבד את כל כספו בהימורים, ואלה היו שנותיו האחרונות. בין המלחינים שפגניני השפיע עליהם, היו: פרנץ ליסט ושופן. באופן לא מפתיע, שניהם הפכו למלחינים ווירטאוזים יוצאים מן הכלל!
מלחין וצ'לן
רוסיני. או בשמו המלא: ג'ואקינו רוסיני. הוא מלחין איטלקי מהתקופה הרומנטית אשר הלחין אופרות רבות ומוכרות. אחת מהן היא האופרה הספר מסביליה. רוסיני נולד למשפחה מוזיקלית והלך בעקבות הוריו. בגיל 14 עבר לקונסרבטוריון ולמד שם נגינה בצ'לו והלחנה. הוא התפרסם בזכות האופרות שלו ומונה למנהל של מספר בתי אופרה מרכזיים באיטליה. בסך הכל רוסיני הלחין 39 אופרות! הוא ניכר בחוש הומור ביצירותיו למרות דיכאון שסבל ממנו בחצי השני של חייו. הוא נפטר בגיל 76 באיטליה.
מלחין, מלחין שירים ופסנתרן.
שוברט. או בשמו המלא פרנץ פטר שוברט. הוא מלחין מהתקופה הרומנטית. ידוע בכך שהתחיל את התקופה הרומנטית במוסיקה יחד עם בטהובן ו-ובר. מספר יצירותיו מגיע למעלה מ-1,000 יצירות. בין יצירותיו המוכרות: הסימפונייה ה-8 (הבלתי גמורה). שוברט נולד למשפחה חובבת מוסיקה. למרות פטירתו בגיל צעיר, הוא נחשב לאחד המלחינים המשפיעים של התקופה הרומנטית. שוברט אחר כך למד אצל אנטוניו סליירי. לבסוף החל להלחין יצירות רבות. ובשנת 1814, הלחין 150 יצירות! ועד שנת 1820, הוא הלחין כ-500 יצירות בסך הכל! יצירתו המוכרת לשירה היא מסע החורף. לבסוף שוברט נפטר ככל הנראה מעגבת. שוברט למד לנגן על כינור מאביו, ועל פסנתר מאחיו הבכור. בשנת 1814, היה כעוזר מורה בבית הספר של אביו במשך 4 שנים. כיום, שוברט הוא מלחין פופולרי ביותר. ויצירותיו ממשיכות להופיע על בימות הקונצרטים. שוברט: מלחין השירים הגדול ביותר של אותה תקופה.
מלחין, פסנתרן, מנצח ונגן עוגב
מנדלסון. או בשמו המלא יעקב לודוויג פליקס מנדלסון- ברתולדי. הוא מלחין גרמני אשר ידוע בשל היותו נכדו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון. אז איך מנדלסון לא יהודי? הסיבה לכך היא שהוריו חשבו שכדי לעלות במעמד החברתי, צריך להמיר את הדת לנצרות. ומנדלסון הוטבל לנצרות. מנדלסון, זה שם משפחתו היהודי. ברתולדי זה שם משפחתו הנוצרי. יצירתו המוכרת ביותר היא חלום ליל קיץ. שבתוכה היצירה המפורסמת: מארש חתונה. אימו, הייתה מוסיקאית חובבת, והיא זו שלימדה אותו מוסיקה. אחותו, היא פאני מנדלסון, שהייתה גם מלחינה. בגיל 17, כבר היה מנדלסון למלחין מנוסה! הוא הקים את בית הספר הגבוה למוסיקה ולתיאטרון בלייפציג. מנדלסון ידוע גם בשל יצירותיו הקלילות והנעימות לאוזן, וגם היום ממשיכים לנגן את יצירותיו.
מלחין, וירטואוז (פסנתר) ומורה למוסיקה
שופן. או בשמו המלא: פרדריק פרנסואה שופן. הוא מלחין פולני- צרפתי מהתקופה הרומנטית, שידוע בעיקר בשל היותו וירטואוז בפסנתר. שופן ידוע גם בכך שהלחין יצירות אך ורק לפסנתר! מה זאת אומרת? זאת אומרת שהוא לא הלחין אופרות, לא בלטים, לא סימפוניות ולא שום יצירה אחרת חוץ מיצירות לפסנתר. יצירותיו המוכרות הן פרלודים, אטיודים, וחלום גן עדן. הוא נולד בכפר שסמוך לוורשה, ואביו (שהיה צרפתי במקור) היה במעמד גבוה יחסית. שופן קיבל שיעורי נגינה בפסנתר, וכבר הראה שיש לו כישרון רב. הוא ניגן בשיטה ייחודית לו, אשר דוגלת ברגש ועדינות. הוא הושפע רבות מפגניני, אולם לא רק. הופעתו הראשונה הייתה כשהיה בערך בן 17. וכבר ראו שהוא יהיה מלחין גדול. אולם שופן לא זכה להאריך ימים ולהלחין יצירות. הוא נפטר בגיל 39, משחפת.
מלחין, פסנתרן, מבקר מוזיקה, מנצח, סופר, מוזיקולוג, מוזיקאי ומורה למוסיקה
שומאן. או בשמו המלא: רוברט אלכסנדר שומאן. הוא מלחין גרמני מהתקופה הרומנטית. הוא אחד המלחינים המייצגים את התקופה הרומנטית. הוא היה צד חשוב במלחמת הרומנטיקנים בין השמרנים לרומנטיקנים הקיצוניים. אשתו היא קלרה שומאן שהייתה מלחינה ופסנתרנית. הוא נתן חסות ליוהנס ברהמס הצעיר. אולם חייו של שומאן לא היו שמחים; שומאן ניסה פעמיים להתאבד. שני נסיונות ההתאבדות לא הצליחו לו. לאחר ניסיון ההתאבדות השני, הוא אושפז בבית לחולי נפש, ושם נפטר כעבור שנתיים בשנת 1856. דמותו מעוררת מחלוקות, אולם כל מבקרי המוסיקה, מסכימים ששומאן אחד ממלחיני התקופה הרומנטית הטובים ביותר.
מלחין, וירטואוז (פסנתר), מנצח ומורה למוסיקה
ליסט. או בשמו המלא: פרנץ ליסט. הוא מלחין הונגרי מהתקופה הרומנטית, אשר ידוע כיריבו של שומאן וכמלחין יוצא מן הכלל. יצירתו המוכרת ביותר היא רפסודיה הונגרית מס' 2. בגיל 8, החל להלחין. ליסט הלחין 1,400 יצירות. 1,000 מהן, אלה יצירות מקוריות וכ-400 אלה עיבודים ליצירות של מלחינים אחרים. ליסט גם השתתף במלחמת הרומנטיקנים. ולבסוף בשנת 1886, נפטר פרנץ ליסט. בגיל 10, החל ללמוד אמל קארל צ'רני, והוא מצא חן בעיני בטהובן. אחר כך, למד הלחנה אצל סליירי. הוא אסף קבוצת תלמידים בווימאר, שם הייתה עיקר הפעילות שלו. בין תלמידיו היה הוירטואוז יוזף יואכים. מאוחר יותר, הוא הלחין מוסיקה דתית. כיום, ליסט מוכר באמצעות הרפסודיות ההונגריות שלו.
מלחין אופרות ומנצח
ורדי. או בשמו המלא: ג'וזפה פורטונינו פרנצ'סקו ורדי. הוא מלחין אופרות איטלקי מהתקופה הרומנטית. הוא נחשב לאחד ממלחיני האופרות הטובים ביותר בכל הזמנים. הוא פעל והלחין עד למותו בשנת 1901, בגיל 87. יורשו הוא ג'אקומו פוצ'יני. האופרה המוכרת שלו היא נבוכדנצר. אשר מספרת על הגלות של בני ישראל בבבל. בגיל 18 ניסה להתקבל לקונסרבטוריון אולם לא קיבלו אותו בשל גילו המבוגר מידי. ורדי הוכיח שלמרות שלא התקבל לקונסרבטוריון הוא נחשב לענקי מלחיני האפרות של כל הזמנים.
כנר ומלחין
לודוויג מינקוס הוא כנר ומלחין, אשר נודע בזכות הבלטים שכתב, ביניהם "דון קיחוטה" המפורסם. הוא נולד בשנת 1826. מינקוס התפרנס בכך שכתב מוסיקה לתזמורות ובכך ששימש ככנר הראשי בלא מעט מקומות. את חייו של מינקוס ניתן לסכם כך: זהו מלחין אשר יצר מוזיקה לא מורכבת מידי, נעימה לאוזן, הוא הצליח והתפרסם בתקופתו, אולם בגלל שלא הצליח להתחבר למוזיקה המודרנית שבאה יותר מאוחר, ומשום שנשאר מקובע בתקופה הרומנטית, ולא הלחין משוה חדש ופורץ דרך, כך נשכח וכמעט נעלם מהרפרטואר שלנו, פרט לבלט דון קיחוטה, שעוד איכשהו מצליח להשאיר את המלחין הרומנטי השמרן בזיכרון שלנו.
מלחין ומנצח
יוהאן שטראוס. או בשמו המלא: יוהאן שטראוס (הבן). הוא מכונה מלך הואלסים, בזכות הואלסים הרבים שהלחין. אביו הוא המלחין הנודע: יוהאן שטראוס (האב). יצירתו המוכרת ביותר היא: הדנובה הכחולה. את השכלתו המוסיקלית קיבל מאביו. שני אחיו הם יוזף ואדוארד שטראוס. שניהם מלחינים. שורשיהם של משפחת שטראוס יהודים. לשטראוס היו 3 נשים בחייו. לבסוף, שטראוס נפטר בגיל 77. גם היום, מכירים את שטראוס כמלחין ואלסים יוצא מן הכלל.
מלחין מנצח ופסנתרן
ברהמס. או בשמו המלא: יוהנס ברהמס. הוא מלחין גרמני מהתקופה הרומנטית. הוא נודע בזכות יצירתו: ריקוד הונגרי מס' 5 שהלחין, וגם כבן חסותו של רוברט שומאן. לאחר ששומאן נפטר, ברהמס התאהב באשתו של שומאן: קלרה שומאן. אולם קלרה חשבה כי מוטב שיהיו רק ידידים טובים. ברהמס לקח חלק חשוב במלחמת הרומנטיקנים. שומאן, שהתלהב מיכלתו של ברהמס, וכתב עליו לטובה בכתב העת שלו וכינה אותו: יורשו של בטהובן. הנס פון בילוב כינה את ברהמס כאחד משלושת ה-BBB. כינוי זה ניתן לשלושת המלחינים הבאים: באך, בטהובן וברהמס. בעקבות כך ברהמס שאף להלחין הכי טוב שהוא יכול. לבסוף בשנת 1897, נפטר יוהנס ברהמס. אחד מלחיני התקופה הרומנטית, ששבה לסיומה בין השנים 1900-1910.
מלחין ופסנתרן
ביזה. או בשמו המלא: אלכסנדר סזאר לאופולד ז'ורז' ביזה. הוא מלחין צרפתי מהתקופה הרומנטית. אשר אילולא לא היה מלחין את האופרה כרמן, הוא היה נשכח. ביזה ידוע כמלחין של יצירה אחת. זאת אומרת שבין כל היצירות הרבות שהלחין, רק אחת מוכרת ואהובה. ביזה סיים להלחין את האופרה בשנת 1875. אולם הקהל ממש לא אהב את היצירה, וכעבור שלושה חודשים, ביזה נפטר מהתקף לב. כיום, זו אחת מן האופרות המוכרות ביותר! (אף שביזה לא היה מלחין אופרות). מותו הטראגי בגיל 38 כנראה הוביל לכך שהייתה לו רק יצירה אחת טובה.
מלחין, מנצח ומבקר מוסיקה
צייקובסקי. או בשמו המלא: פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. הוא מלחין רוסי מהתקופה הרומנטית, אשר ידוע בשל אהבתו הרבה למוסיקה ולטבע. כשהיה נער בוגר, החל ללמוד משפטים. אולם הוא פרש את לימודי המשפטים לטובת המוסיקה. בין יצירותיו המוכרות ביותר: אגם הברבורים (בלט) מפצח אגוזים (בלט) והיפיפיה הנרדמת. הוא נולד ברוסיה והיה מן המעמד הבינוני. כשהיה ילד, אהב להקשיב ליצירותיהם של מוצרט ורוסיני. ובגיל 4, כבר החל לנגן על פסנתר. אחיו מודסט, היה ליברתן שעזר לצ'ייקובסקי להלחין את האופרה שלו: פיק דאם. צ'ייקובסקי קטל מלחינים רבים כגון ברהמס, הנדל ועוד. אולם היו שני מלחינים שהיו אהובים עליו: מוצרט וגריג. ויום אחד, אפילו צ'ייקובסקי פגש את גריג! הוא נישא לאישה שמאוד רצתה להנשא לו, אולם נטיותיו המיניות היו הומוסקסואליות ולכן הוא ברח מן הנישואים. חייו של צ'ייקובסקי היו רצופות מתח ואי נעימות. ולבסוף, הוא נפטר בשנת 1893 מכולרה. יש אומרים שדווקא הורעל בשל נטיותיו המיניות. צ'ייקובסקי הוא אחד המלחינים הגדולים במוסיקה בכל מה שקשור לתזמורת יצירות. אגם הברבורים, מפצח אגוזים, כל היצירות הללו תוזמרו על ידי צ'ייקובסקי באופן בו המוסיקה עשירה בצלילים ובמקצבים וזה מה שנותן ליצירות שלו משהו מיוחד.
מלחין ונגן כינור, פסנתר, ויולה, עוגב
אנטונין דבוז'אק, מלחין צ'כי מהתקופה הרומנטית, יצירותיו הן נכס צאן ברזל לתרבות ולמוסיקה הצ'כית, כשבראש ובראשונה, בולטות 9 הסימפוניות שלו, הקונצ'רטי הרבים שהלחין לפסנתר, כינור וצ'לו, מחולות סלאביים עממיים ועוד יצירות אחרות שמושמעות עד היום בקונצרטים רבים. דבוז'אק עצמו התאפיין בתור אדם מכונס בעצמו, קצת זועף, אבל הוא אהב לצאת לטייל בגינה וביער שעל יד ביתו ולקבל מטיולים אלו השראות להלחנה. ככל הנראה שהוא ייזכר בזכות הסימפוניה התשיעית שלו, "מן העולם החדש", שמתאפיינת בתזמור נהדר ויוצא דופן, במיוחד החלק הרביעי והאחרון. בשנותיו האחרונות, מוקד הפעילות העיקרי שלו היה ניו-יורק, שם ניהל קונסרבטוריון וקידם אפרו-אמריקאים שלא היה להם מספיק כסף לשלם שכר לימוד. הוא היה מלחין ואיש טוב, ואין ספק שיצירותיו ובעלות משמעות ברפרטואר המוסיקה הקלאסית.
מלחין ופסנתרן
גריג. או בשמו המלא: אדוורד הגרופ גריג. הוא מלחין נורווגי מהתקופה הרומנטית. שידוע בשל יצירותיו הנעימות לאוזן. הוא אמנם נולד 30 שנה אחרי תחילת התקופה הרומנטית, אולם אם תשאלו אנשי מוסיקה, הם יגידו לכם שגריג הוא ה-מלחין של התקופה הרומנטית. יצירתו המוכרת ביותר היא פר גינט. שבתוכה הקטע המפורסם: בוקר. גריג זכה להצלחה רבה, וגם כיום הוא מוכר כאחד המלחינים הנודעים ביותר.הוא נולד בנורווגיה למשפחה אמידה, ואמו לימדה אותו מוסיקה. בגיל 15, הוא נסע לקונסרבטוריון שהקים מנדלסון, ושם למד אצל איגנץ מושלס. הוא נישא לנינה (זמרת), שסייעה לו לפרסם את שיריו. גריג כתב מעל 150 שירים! ב-1869, שהה באיטליה ופגש שם את פרנץ ליסט. לאחר מכן, הוא פגש את הנריק איבסן, והלחין את המחזה שלו: פר גינט. זו יצירתו המוכרת ביותר. הוא הוזמן להופיע בצרפת, אולם באותו זמן, התרחש משפט דרייפוס. הוא הזדעזע מכך עד שלא הסכים להופיע. לבסוף, נפטר גריג בשנת 1907.
מלחין אופרות, מנצח ונגן עוגב
פוצ'יני. או בשמו המלא: ג'אקומו אנטוניו דומניקו מיקלה סקונדו מאריה פּוצ'יני. הוא מלחין אופרות איטלקי מהתקופה הפוסט רומנטית, שנודע בשל היותו יורשו של ורדי בתחום האופרות. יצירותיו נחשבות לנכסי צאן ברזל במוסיקה. בין האופרות המפורסמות שלו: לה בוהם, מאדאם באטרפליי, טורנטוד והנערה מן המערב. פוצ'ני היה חסר משמעת לחלוטין. בעקבות זאת, למד לנגן על עוגב. בשביל להלחין יצירה (אופרה), היה יכול לקחת לו אפילו 5 שנים, משום שהיה עצלן ולא הלחין בקפידה. הוא ניהל רומן עם אלווירה, אולם היא הייתה נשואה למישהו אחר. ורק יותר מעשר שנים, הם הורשו להתחתן. לפוצ'ני אין דור המשך. בנו לא הביא ילדים לעולם, ובכך הסתיימה שושלת פוצ'ני. לבסוף, נפטר בשנת 1924, כשהוא בן 65. כיום הוא מוכר בזכות האופרות שלו.
מנצח ומלחין
מאהלר. או בשמו המלא: גוסטב מאהלר. הוא מלחין ומנצח יהודי מומר מהתקופה הפוסט רומנטית. את מקומו כמלחין קנה בזכות 9 הסימפוניות שלו. מאהלר גם הלחין את היצירה הסימפונית: "השיר על הארץ". אשתו הייתה אלמה מאהלר, ולהם נולדו שתי ילדות. מאהלר המיר את דתו לנצרות כדי לתקבל לתפקיד מנהל בית האופרה של וינה. השנה 1907, הייתה השנה הקשה בחייו: הוא אולץ להתפטר ממשרתו, בתו הבכורה נפטרה, ונודע לו שיש לו מום לב מולד. מאהלר חשב שסופו קרב. ואכן, אחרי 4 שנים, בשנת 1911 נפטר גוסטב מאהלר. מאהלר היה רצוף עצב. עוד בילדותו. נולדו לו 14 אחים, אולם רק 8 שרדו. הוא נולד למשפחה יהודית, ממעמד גבוהה. ולאט לאט, החל להתנסות במוסיקה. הא הוזמן להיות מנצח בבית האופרה של בודפשט, ונחל הצלחה רבה. בשנת 1902, נישא לאלמה שינדלר. אולם יחסייהם הלכו והחמירו. לבסוף הגיע שנת 1907, שבה סופר בהתחלה. הוא נפטר בשנת 1911 כתוצאה ממום הלב המולד שהיה לו.
מלחין, פסנתרן ומבקר
דביסי. או בשמו המלא: קלוד אשיל דביסי. הוא מלחין צרפתי פוסט רומנטי אשר השתייך לזרם האימפרסיוניסטי יחד עם מוריס ראוול. דביסי נולד בסן ז'רמן אן-לה בסמוך לפריז, ובגיל 7, החל ללמוד נגינה על פסנתר. כשרונו הרב גרם לכך שבשנת 1874 החל ללמוד בקונסרבטואר של פריז. בשנת 1884 זכה דביסי בפרס רומא הנכסף, שמזכה אותו במלגת לימודי מוסיקה במשך 3 שנים.כבר מגיל צעיר ניכרה עליו יכולת הביקורת, ובהמשך חייו ביקר מלחינים רבים ויצירות רבות. יצירתו הבולטת לתזמורת היא האופרה פלאס ומליסאנד אותה סיים כעבור 9 שנים. בשנת 1909 חלה דביסי בסרטן ונפטר לאחר מספר שנים.
מלחין, מנצח, לבריתן, סופר ומוזיקאי
ריכרד שטראוס. או בשמו המלא: ריכרד גאורג שטראוס. הוא מלחין גרמני מהתקופה הפוסט רומנטית אשר בארץ ישראל שנוי במחלוקת בשל קשריו עם הנאצים. היצירות הנודעות שלו הן: "כה אמר זרתוסטרא", "סימפוניית האלפים" ו"גם הוא באצילים". בשל קשריו עם הנאצים לו מרבים להשמיע את יצירותיו בישראל ונוצר לשטראוס מן חרם. בהופעתו של יאשה חפץ בישראל בשנת 1953, הוא ניגן יצירות של שטראוס והדבר עלה לו באלימות כלפיו. בסרטון שהכנתי על שטראוס תסופר עמדתי בנושא. לחצו על "קרא עוד" בשביל לראות את הסרטון.
מלחין, כנר ופסנתרן
סיבליוס, או בשמו המלא: ז'אן סיבליוס, הוא מלחין פיני מהתקופה המודרנית. הוא נולד בשנת 1865. סיבליוס החל לימודי משפטים אולם עד מהרה פרש מהם. בשנת 1885 החל לראשונה ללמוד מוסיקה ומשם רק השתפר. בשנת 1892 הוא התחתן ונולדו לו 6 בנות. לזכותו יש 7 סימפוניות ועוד הרבה יצירות תזמורתיות. הוא הושפע מהמוסיקה של אנטונין דבוז'אק ושל פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. בשנות ה-20 של המאה ה-20, חדל הלהלחין יצירות ובגיל 91 נפטר מדימום מוחי.
מלחין ומנצח
יוליוס פוציק, מלחין צ'כי מהתקופה הרומנטית, נולד בשנת 1872. הוא ידוע בשל הכישרון שלו לתזמר יצירות, כאשר מהנודעים ביותר הוא הקטע "כניסת הגלדיאדטורים". זה בעצם מארש שמתאר כניסת גלדיאטורים לרחבת הקרב, למרות שהיום עושים ביצירה זו שימוש בקרקס ובקומדיה לרוב. הוא התעניין בהיסטוריה של הרומים, ונדד בין ערים שונות באירופה. פוצ'יק הוא עוד אחד מיני רבים של מלחינים שדעכו לקראת מלחמת העולם הראשונה, בשל הכלכלה שנפגעה והפרסום המועט. למרות שלא כתב יצירות רבות מוכרות, הוא תמיד ייזכר בזכות יצירתו הנודעת, "כניסת הגלדיאטורים".
מלחין, וירטואוז (פסנתר) ומנצח.
רחמנינוב. או בשמו המלא: סרגיי וסילייביץ' רחמנינוב. הוא מלחין רוסי מהתקופה הפוסט רומנטית. הוא ידוע בשל יצירותיו הרבות לפסנתר. הוא היה תחת חסותו של המנצח אלכסנדר זילוטי. הוא נולד ב- 30 השנים האחרונות של התקופה הרומנטית, והיה חי ב-40 השנים הראשונות של התקופה המודרנית. לכן הוא משוייך לתקופה הפוסט רומנטית. לבסוף נפטר בגיל שבעים.
מלחין ופסנתרן
ראוול. או בשמו המלא: מוריס ז'וזף ראוול. הוא מלחין ופסנתרן צרפתי פוסט רומנטי, אשר נחשב לאחד הבולטים בזרם האימפרסיוניסטי במוזיקה, יחד עם קלוד דביסי. הוא נולד בשנת 1875. ראוול היה ידוע בווירטואוזיות הרבה שהפגין בנגינה על פסנתר, וכמה מיצירותיו נחשבות לקשות מאוד לביצוע. ויש לו יצירה אחת, קצת שונה מכל השאר שהלחין, שדווקא היא המוכרת ביותר, תכירו את בולרו, שהושפעה בכלל מהמינימליזם באותה תקופה, סגנון כתיבה שראוול לא נהג להשתמש בו ביצירותיו.
מלחין, פסנתרן ומנצח
איגור סטרווינסקי היה מלחין רוסי מהתקופה המודרנית, הוא נולד בעיירה על יד סנקט פטרבורג. משפחתו ניכרה בכישרון מוזיקלי וסטרווינסקי החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל 9. ניכר הכישרון הרב שלו אולם במקביל לימודי המשפטים גזלו מזמנו. הוא שכנע את הוריו לעזוב את לימודי המשפטים ולהשקיע במוזיקה. הוא היה בקשר עם נכבדי המלחינים של אותה תקופה, אשר קידמו אותו ואת הכרתו באירופה. הוא השפיע רבות על זרם שנקרא מוזיקה ניאו-קלאסית ועורר מחלוקות במיוחד סביב היצירה המוכרת שלו, פולחן האביב, שכיום מעורכת ביותר אולם אז, היה קשה לקהל לקבל משהו שונה, אחר. סטרווינסקי היה מודרני מכל הכיוונים.
מלחין פסנתרן ומנצח
פרוקופייב. או בשמו המלא: סרגיי סרגייביץ' פרוקופייב. הוא מלחין רוסי מהתקופה המודרנית. הוא ידוע בעיקר בשל יצירתו פטר והזאב ורומיאו ויוליה. הוא נולד ברוסיה הצארית, וכבר הראה כישרון מוסיקלי יוצא דופן. במהפכת אוקטובר, הוא עבר לאמריקה ובשנת 1936, חזר לרוסיה והלחין את היצירה פטר והזאב. אולם בעיני סטאלין הוא התנגד למשטר. ולכן חייו היו לא פשוטים בכלל. לבסוף הוא נפטר בגיל 61 בשנת 1953.
מלחין, מנצח, פסנתרן ומורה למוסיקה
חצ'טוריאן. או בשמו המלא: אראם איליץ' חצ'טוריאן. הוא מלחין ארמני מהתקופה המודרנית, שידוע בכך שהצליח ברוסיה. הוא נולד בטביליסי (אז האמפריה הרוסית). הוא הוביל את איגוד המלחינים שכלל מלחינים רוסים כגון פרוקופייב ושוסטקוביץ'. איגוד המלחינים הכחיש את ההאשמות שסטאלין הטיח במלחינים רוסים. יצירתו המוכרת ביותר היא: "מחול החרבות". הוא הצליח ברוסיה מעל המצופה, וכיום מחשיבים אותו למלחין רוסי. לבסוף, הוא נפטר בשנת 1978 כשהוא בן 74.
מלחין, פסנתרן ומורה למוסיקה
שוסטקוביץ'. או בשמו המלא: דמיטרי דמיטרייביץ' שוסטוביץ'. הוא מלחין רוסי מהתקופה המודרנית. אשר ידוע בשל 15 הסימפוניות שלו. לאחר מותו הוא עורר מחלוקת מוסיקלית ופוליטית, משום שהוא הוגדר כמתנגד לסטאלין. (דבר שלא היה נכון). הוא הלחין את הסימפוניה האחרונה שלו "באבי יאר" לזכר חברו היהודי שנרצח בשואה. (בשנת 1975 שוסטקוביץ' הלחין את הסימפוניה). לבסוף שוסטקוביץ' נפטר באותה שנה. יצרותיו בעיני רבים מבולגנות ולא נעימות לשמיעה.