התקופה הקלאסית באה אחרי תקופת הבארוק. המעבר בין שתי התקופות אינו מוגדר ואינו חד- משמעי. המעבר התחיל כאשר בניו של באך (פיליפ עימנואל, כריסטוף ועוד) פתחו בסגנון חדש: הרוקוקו. סגנון זה בישר את בואה של התקופה הקלאסית. התקופה הקלאסית שינתה את חוקי המוסיקה וההלחנה של אותה תקופה. עם זאת כן שמרה על כמה חוקים ברורים. עוד דבר שהתנה בתקופה הקלאסית הוא שאם בתקופת הבארוק מלחין היה יכול להסתמך על כישוריו המוסיקליים, בתקופה הקלאסית הוא היה צריך להסתמך על אנשי האצולה שהשפיעו את פרנסתם של מלחינים רבים. דוגמה לכך היא המלחין יוזף היידן. הוא כמחצית משנות חייו, היה מלחין החצר של בית משפחת משפחת האצולה אסטרהאזי.
המוסיקה בתקופה הקלאסית השפיעה על מלחינים רבים אחרים. לבסוף, הגיע לסיומה ופינתה את מקומה לתקופה הרומנטית.
כלי נגינה
אין שום שינוי מהותי בכלי הנגינה.
מלחינים
כריסטוף ויליבלד גלוק (1714- 1787)
קרל פיליפ עמנואל באך (1714-1788)
יוזף היידן (1732-1809)
אנטוניו סליירי (1750-1825)
מוציו קלמנטי 1752)-1832)
וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756-1791)
לודוויג ואן בטהובן (1770-1827)
ניקולו פגניני (1782-1840)
*למלחינים המסומנים בצבע כחול יש מידע מורחב באתר.